עם הזמן אנחנו מבינים יותר ויותר, כי יש לא מעט הורמונים היכולים להשפיע על תהליך ההרזיה או ההשמנה שלנו, בעיקר בהשפעתם על תחושת הרעב והשובע. אחד מההורמונים היותר מדוברים בתקופה האחרונה בהקשר זה, הוא הורמון הלפטין.

הורמון הלפטין אחראי על וויסות תחושת הרעב והשובע – כלומר, יש לו יכולת להשפיע כמה נרגיש רעבים וכתוצאה מכך, כמה נאכל ואז כמובן, כמה נרזה או נשמין.

בהיותו מופרש מרקמות השומן שלנו, ככל שיש לנו יותר מהם, הוא יופרש ביתר. נשמע טוב, לא? בעיקרון כן. העניין הוא, שמסיבות שאינן לגמרי ברורות למדענים שחוקרים את ההורמון הזה בעשורים האחרונים, דווקא במצב של השמנה, כשרמות השומן גבוהות ורמתו עולה, הוא מופרש בחוסר ונוצר מצב שנקרא 'תנגודת לפטין'. נראה כי הפרשת יתר שלו, גורמת לשיבוש הפעילות שלו וזה מוביל לפגיעה במנגנוני הרעב והשבוע. אז אנחנו ממשיכים לאכול הרבה מעבר לצרכים שלנו, כי אין מי שיווסת את תחושת השובע ובכך, ממשיכים להשמין...

למה זה קורה?

ההשערה היא כי בעבר (כשלא חיינו חיי שפע וכשמזון לא היה תמיד בנמצא), תפקידו המקורי של הורמון הלפטין לא היה קשור לאיתות על "מצב של שובע" אל דווקא לאיתות על "מצב של רעב", על מנת לאפשר לגוף לשמור על אנרגיה מספקת במצב של מחסור קלורי.

 כשאנחנו עושים דיאטות ומגיעים למצב של הרעבה של תאי הגוף, אנחנו בעצם מחקים את הרעב הפיזיולוגי ממנו סבלו אבותינו הקדמונים ובכך משתבש מנגנון הפרשת הלפטין.

אז מה בעצם אפשר לעשות?

היות ואחד התנאים ההכרחיים לדיאטה זה שמירה על מאזן קלורי נמוך (כלומר אכילה של פחות קלוריות ממה שמוציאים), אחד מהדברים שכדאי לעשות זה לשמור על תפקוד טוב ומאוזן של הורמון הלפטין, בשביל שנוכל עד שובע ולא נזלול סתם.

למזלנו, יש כמה דרכים בהם ניתן לעשות זאת.

שינה – שמירה על 8 שעות שינה בלילה, תעזור לנו לווסת את הפרשת הלפטין. כשאנחנו לא ישנים מספיק, רמתו בדם יורדת, אנחנו מרגישים רעבים יותר ומתחילים לפצות על כך בזלילות מיותרות, שרק גורמות לצבירה של עוד שומנים, שיובילו להפרשה נוספת של לפטין.

סטרס – כמו כמעט כל אספקט בחיים שלנו, כשאנחנו בסטרס יש לו השפעה גם על כך. הסטרס מעלה את רמות הקורטיזול בגוף (שאתם אולי מכירים בתור הורמון הסטרס), לזה תהיה השפעה מהירה על הפרשת הלפטין ובתגובה מאזן ההפרשה האופטימלי שלו מופר. כשזה קורה, הדרך להשמנה חוזרת כבר מהירה.

פעילות גופנית – אנחנו כבר יודעים כי שמירה על פעילות גופנית סדירה, משפיעה ישירות על כל תהליך של הרזיה או השמנה.

כשאנחנו מבצעים בפעילות גופנית רמות השומן שלנו יורדות וכתוצאה מכך, גם רמות הלפטין בדם יורדות. מחקרים הראו כי פעילות גופנית מאומצת של שעה וחצי ומעלה, הובילה לירידה של 30-35% ברמות הלפטין בדם ולעומת זאת לפעילות מאומצת של עד שעה, לא הייתה השפעה משמעותית על רמותיו בדם.

זה כבר ידוע לכולם כי מה למה שנכניס לפה ישנה השפעה מכרעת על תהליך הרזיה בריא ומאוזן, אבל עם התקדמות המחקרים המדעיים אנחנו מגלים, כי ישנם עוד גורמים שונים שיש להם השפעה לא פחותה.  

רוצה לשמוע יותר פרטים על הרכיב שנבדק קלינית כמסייע לירידה במשקל וצמצום היקפים? לחצי כאן >>